במסגרת הקורס "עיצוב סביבות למידה מתוקשבות" למדנו במהלך הסמסטר בעיקר כיצד לחשוב כמורה מקוון. היכן נדרש התקשוב מתוך שיקולים פדגוגיים. שילוב התקשוב איננו מטרה בפני עצמה, אלא בא לאפשר תהליך למידה אינטראקטיבי, מאתגר אשר נותן מענה לשונות בכיתה.
אבל בעצם, להיות מורה מקוון זה הרבה יותר מזה. בשיעור האחרון דיברנו על השאלה "מה עלי לדעת בכדי להיות מורה מתוקשב?" על פי המאמר שלבי התפתחות מקצועית-אישית ממורה למורה מקוון (רותם ואבני, 2009) ניתן לאפיין חמישה שלבים בהתפתחות המורה המקוון. השאלה היא היכן אני ממקמת את עצמי כלומד מתפתח בתחום זה.
קשה להחליט, כיוון שתקופה זו מאופיינת בלמידה והתפתחות שלי כסטודנטית, אך הפער בין מה שקורה באקדמיה לבין מה שקורה בשטח הוא עדיין גדול וקשה לגישור. על פי רותם ואבני מדובר בשינוי פרדיגמטי בתפקידו של המורה בתהליך ההוראה-למידה, תנועת המורה מן המרכז הצידה כשהוא מפנה את הבמה ללומד בעל מכוונות עצמית. ברור לי שהיעד הוא שם ואני נמצאת כאן, אך כרגע מה שמאפיין אותי כמורה הוא המחשבה, בכל שיעור, כיצד אני צועדת לכיוון הזה, אפילו קצת אבל בהתמדה.
על כן, הייתי מאפיינת את עצמי בשלב ההתמודדות על פי רותם ואבני (2009), משלבת התנסויות מתוקשבות בלמידה מתוך צרכים פדגוגיים חדשניים. למשל, שימוש בקבוצת פייסבוק לתקשורת בשפה האנגלית, בין התלמידים וביניהם לבין המורה; שימוש בכלים זמינים ברשת לשם גיבוי קולי לקריאת טקסטים לתלמידים בעלי לקויות; שימוש במצגות ליניאריות ואחרות (כגון פרזי), וכן בפוסטרים דיגיטליים כאמצעים לבניית תוצרי למידה.
אין ספק שהדרך עדיין ארוכה, אבל צריך להתחיל ולאחוז ביריעה בקצה בכדי להגיע למרכזה. הדבר המדהים הוא שמדובר בתהליך אינסופי של למידה והתפתחות. למידה כאורח חיים (רותם ואבני, 2009).
אבל בעצם, להיות מורה מקוון זה הרבה יותר מזה. בשיעור האחרון דיברנו על השאלה "מה עלי לדעת בכדי להיות מורה מתוקשב?" על פי המאמר שלבי התפתחות מקצועית-אישית ממורה למורה מקוון (רותם ואבני, 2009) ניתן לאפיין חמישה שלבים בהתפתחות המורה המקוון. השאלה היא היכן אני ממקמת את עצמי כלומד מתפתח בתחום זה.
קשה להחליט, כיוון שתקופה זו מאופיינת בלמידה והתפתחות שלי כסטודנטית, אך הפער בין מה שקורה באקדמיה לבין מה שקורה בשטח הוא עדיין גדול וקשה לגישור. על פי רותם ואבני מדובר בשינוי פרדיגמטי בתפקידו של המורה בתהליך ההוראה-למידה, תנועת המורה מן המרכז הצידה כשהוא מפנה את הבמה ללומד בעל מכוונות עצמית. ברור לי שהיעד הוא שם ואני נמצאת כאן, אך כרגע מה שמאפיין אותי כמורה הוא המחשבה, בכל שיעור, כיצד אני צועדת לכיוון הזה, אפילו קצת אבל בהתמדה.
על כן, הייתי מאפיינת את עצמי בשלב ההתמודדות על פי רותם ואבני (2009), משלבת התנסויות מתוקשבות בלמידה מתוך צרכים פדגוגיים חדשניים. למשל, שימוש בקבוצת פייסבוק לתקשורת בשפה האנגלית, בין התלמידים וביניהם לבין המורה; שימוש בכלים זמינים ברשת לשם גיבוי קולי לקריאת טקסטים לתלמידים בעלי לקויות; שימוש במצגות ליניאריות ואחרות (כגון פרזי), וכן בפוסטרים דיגיטליים כאמצעים לבניית תוצרי למידה.
אין ספק שהדרך עדיין ארוכה, אבל צריך להתחיל ולאחוז ביריעה בקצה בכדי להגיע למרכזה. הדבר המדהים הוא שמדובר בתהליך אינסופי של למידה והתפתחות. למידה כאורח חיים (רותם ואבני, 2009).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה