אחד הדברים המשמעותיים ביותר בהוראה שלי הוא השינוי המתקיים כל הזמן בדרך ההוראה, באופן שבו אני מסתכלת על הדברים. כל שנה היא שונה, מפותחת ומפוקחת יותר. אי אפשר להישאר סטטי במקצוע כמו ההוראה. הכל תמיד משתנה מסביב ומאלץ אותי להשתנות בהתאם.
אך השנה, בעקבות הלימודים השינוי היה קיצוני ומדהים. הפדגוגיה חייבת להשתנות, ואני מוצאת את עצמי חושבת על כל שיעור, מנתחת, מטילה ספק, בוחרת וחוקרת. השאלות הן מהותיות. כיצד ניתן ללמד את החומר ועדיין לעמוד בסטנדרטים שאני מציבה לעצמי ולתלמידיי דרך הוראה המאפשרת חשיבה, בחירה ואינטראקטיביות? באילו כלים תקשוביים עלי להשתמש כדי לאתגר את תלמידיי בכל נושא? ומהו חוט השני המקשר בין כל השיעורים כדי לעגן את מהלך ההוראה ולהקנות לתלמידיי ביטחון בכך שאני לא סתם קופצת מנושא לנושא, אלא יוצרת מרקם עדין של התנסויות המאוגדות בתוך ראייה הוליסטית.
קל מאד ללכת לאיבוד בתוך מבחר היישומים הקיימים, אך המסקנה שהגעתי אליה היא שחשוב דווקא לקצוב את השימוש באמצעים אלו ולהטמיע אותם בהדרגה. כמו מארח שמראה את ביתו לאורחיו. ראשית פותח את דלת הסלון ולאט לאט מציג בפניהם את כל החדרים. האורחים לא מסוגלים לצפות בכל החדרים בבת אחת וגם אם יעשו זאת לא יוכלו להכיל ולזכור מה היה בכל חדר.
אז כרגע, אני מזמינה את תלמידיי לסלון, מאפשרת להם להתרווח על הכורסאות. במקרה זה, הכורסאות הנוחות הן קבוצות שפתחתי בפייסבוק. אלא כורסאות מוכרות ונוחות, פלטפורמה נהדרת כדי ליצור קשר חזק ויציב שבעזרתו אוכל לפתוח בהדרגה את כל החדרים.
אך השנה, בעקבות הלימודים השינוי היה קיצוני ומדהים. הפדגוגיה חייבת להשתנות, ואני מוצאת את עצמי חושבת על כל שיעור, מנתחת, מטילה ספק, בוחרת וחוקרת. השאלות הן מהותיות. כיצד ניתן ללמד את החומר ועדיין לעמוד בסטנדרטים שאני מציבה לעצמי ולתלמידיי דרך הוראה המאפשרת חשיבה, בחירה ואינטראקטיביות? באילו כלים תקשוביים עלי להשתמש כדי לאתגר את תלמידיי בכל נושא? ומהו חוט השני המקשר בין כל השיעורים כדי לעגן את מהלך ההוראה ולהקנות לתלמידיי ביטחון בכך שאני לא סתם קופצת מנושא לנושא, אלא יוצרת מרקם עדין של התנסויות המאוגדות בתוך ראייה הוליסטית.
קל מאד ללכת לאיבוד בתוך מבחר היישומים הקיימים, אך המסקנה שהגעתי אליה היא שחשוב דווקא לקצוב את השימוש באמצעים אלו ולהטמיע אותם בהדרגה. כמו מארח שמראה את ביתו לאורחיו. ראשית פותח את דלת הסלון ולאט לאט מציג בפניהם את כל החדרים. האורחים לא מסוגלים לצפות בכל החדרים בבת אחת וגם אם יעשו זאת לא יוכלו להכיל ולזכור מה היה בכל חדר.
אז כרגע, אני מזמינה את תלמידיי לסלון, מאפשרת להם להתרווח על הכורסאות. במקרה זה, הכורסאות הנוחות הן קבוצות שפתחתי בפייסבוק. אלא כורסאות מוכרות ונוחות, פלטפורמה נהדרת כדי ליצור קשר חזק ויציב שבעזרתו אוכל לפתוח בהדרגה את כל החדרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה