בניסוי לבדיקת זיכרון לטווח קצר בדקו את המהירות בה לוחצת השימפנזה על הספרות 1-10 בהשוואה לאדם. בסקר קצר שערכתי, רוב האנשים, ששאלתי מה תהיינה התוצאות למבדק מעין זה, ענו כי ברור שהאדם יבצע זאת באופן מהיר יותר.
ביטחון זה לגבי יכולותינו מושתת על הנחת היסוד שהאדם עולה על השימפנזה בכל איכויותיו הקוגניטיביות.
אולם מחקרים מעין אלה מערערים את הנחות היסוד שלנו ומביאים אותנו לתובנות חדשות לגבי יכולות האדם בעבר ובהווה, ואולי אפילו להשערות לגבי העתיד. האם בעוד אלפי שנים נאבד אפילו יותר את יכולת הזיכרון לטווח הקצר כיוון שלא יהיה חיוני יותר להישרדותנו?
ימים יגידו..
הנחות היסוד מאד מעוגנות במוחנו ובחברה בה אנו חיים, ניתן לראות זאת בכל תחום. ובכל זאת, בראייה אחורנית חל שינוי הדרגתי שהוא פועל יוצא של ההתפתחות המוסרית והטכנולוגית שלנו כבני אדם. למשל, בתחום הרפואה, לפני עשרות שנים השתלת איברים נחשבה לדבר מוקצה, אסור (ועדיין נחשבת כך בחברות מסוימות). אם כן, מה הביא אותנו לראות בכך ערך עליון להצלת חיי אדם? מוסכמות החברה השתנו, הנחות היסוד אינן עוד כפי שהיו.
השינוי גדול מאד ומקיף, אולם בתחום החינוך הנחות היסוד נשארו כפי שהיו לפני 300 שנה. אנו עדיין מחנכים את ילדינו לפי מטרות המהפכה התעשייתית באירופה של המאה ה- 17. עדיין מחלקים את הילדים לפי שכבות גיל, עורכים מבחנים על גבי מבחנים לבדיקת ידע והבנה של החומר הנלמד, התכנים נקבעים מראש על ידי הממסד ותפקיד המורה נשאר להנחיל את הידע להמונים.
נדמה שכציבור איננו מתקדמים מספיק כדי לומר שאנחנו לוקחים את האחריות על החינוך ועורכים שינוי משמעותי. בבית ספר שלא יהיו בו מבחנים לא יהיה כישלון, רק הצלחות. ילדים שיוכלו לבחור את התכנים יתעניינו בחומר הנלמד. תהליכי חשיבה מסדר גבוה יביאו לדור חדש של אנשים יצירתיים ומתוחכמים.
ייתכן שהמגמה לביטול חלק ניכר מבחינות הבגרות היא ניצן ראשון בדרך לתמורה.
ימים יגידו..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה