יום ראשון, 29 באפריל 2012

הילדים בעידן הדיגיאטלי


מי הם התלמידים במערכת החינוך היום? כיצד ניתן להגיע אליהם? כיצד הם מתייחסים לתהליכי למידה משולבי טכנולוגיה?
כאשר ביקשתי מתלמידיי לפתוח בלוג באנגלית במטרה לפתח מיומנויות כתיבה וחשיבה מסדר גבוה, נדהמתי לראות את ההתנגדות הרבה בקרב הילדים לשימוש ביישומים טכנולוגיים חדשים בתהליך הלמידה.  מעבר לזה, במעבר לעבודה מעשית עם התלמידים גיליתי שאצל מרביתם רוב הידע הטכנולוגי מסתכם בכניסה למספר יישומים אינטרנטים עיקריים, וכי חלקם מרגישים חסרי אונים מול הטכנולוגיה החדישה למרות היותם ילידים דיגיטליים.

ובכל זאת בניסיוננו להטמיע דרכי עבודה חדשניות מבוססות טכנולוגיה, אנו מלינים על מערכת החינוך שהיא שמרנית ביסודה ואיננו לוקחים בחשבון את קהל היעד שלנו, התלמידים. קהל שהוא הטרוגני ביחסו ל"פלישת" המורים לתחום שעד כה היה שייך לעולמם הפרטי בלבד וכן ביכולתו להתמודד עם אתגרים טכנולוגיים שונים. 

במצב זה המורה החדשני המעוניין לשלב טכנולוגיה בכיתתו נתון בתווך במעין משיכת חבל בין שני כוחות עיקריים. מחד מערכת החינוך השמרנית, האיטית והבירוקרטית, ומאידך התלמידים אשר רואים ברשת האינטרנט תחום שאינו משתלב עם תהליכי הלמידה של בית הספר.

ובכל זאת, ניכר כי התלמידים מטבע היותם ילידים דיגיטאליים הם נוחים יותר להשפעה ומצליחים להסתגל למצב החדש בקלות יחסית. האתגר הגדול שלנו כמחנכים הוא להביא את תלמידינו להסתכל על הטכנולוגיה כעל חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה. ועוד הדרך ארוכה.



תגובה 1:

  1. אני מסכימה לגמרי. אני חושבת שהבעיה העיקרית היא שהמערכת לא חושפת את הילדים לשילוב הזה מגיל צעיר ולכן הם מפתחים התנגדות. אני יודעת שהילדים שלי תופסים את המחשב ככלי למשחקים ולא ללמידה.
    חבל.

    השבמחק